את מורשת המשפחה, אנו חבים לסבא, וילי (זאב) דודמן ז”ל.

וילי החליט להפסיק את לימודי הרפואה באוניברסיטת ברלין, ובמקומם למד לתואר בספורט עם התמחות בתחום הטניס.שכאשר היטלר צבר כוח בגרמניה, וילי החליט עוד לפני עליית היטלר לשלטון, לעלות לארץ ישראל, ולהיות לה לחלוץ ולמורה דרך בתחום הספורט.

וילי היה ממייסדי ענף הטניס בישראל, מאמן וקפטן הדיוויס הראשון של נבחרת ישראל. וילי היה המאמן ב”ה” הידיעה באותה תקופה, ולא רק שלימד את כל אלופי ישראל דאז, אלא גם ניצח אותם בכל הזדמנות.

מאחר וטניס היה המקצוע שלו, לא יכול היה להתחרות באופן רשמי כי נחשב “מקצוען”.

וילי דודמן היה נשוי למרגלית, ואבא לאלעזר ולעדנה.

אלעזר (לזר) דודמן, בנו של וילי דודמן, המשיך את המסורת – כבר בגיל 16 ניצח את אלוף ישראל, ושלט בענף הטניס למעלה מ-16 שנה.

עד היום רשומים שני שיאים על שמו של לזר: הוא שחקן הדייויס הצעיר ביותר שהשתתף במפעל עוד בטרם מלאו לו 17, וגם שחקן הדייויס הפעיל והמבוגר ביותר עם למעלה מ-16 שנות תרומה למדינה. לזר גם היה לשחקן הישראלי הראשון ששיחק בווימבלדון ללא צורך במוקדמות ובהמשך גם שימש כקפטן הנבחרת. לזר נבחר כאחד מ-50 ספורטאי היובל בכלל ענפי הספורט ושמו נחקק לנצח בהיסטורית הספורט של מדינת ישראל.