ראשיתה של ישראל במפעל “גביע דייויס” 1948

ישראל החלה את דרכה במפעל “גביע דייויס” בשנת 1948, תקופה שונה במהותה, שונה עד כדי כך, שבאותם הימים השחקן מימן 50 אחוז מעלות נסיעתו.
מאמן הנבחרת הראשון בשנת 1948 היה וילי דודמן, אביו של לזר.

הטניס הישראלי בשנותיו הראשונות

כדי להבין את הטניס בישראל באותם הימים אפשר לציין את דבריו של הכתב בן-ציון פט, עורך מדור הספורט של “הארץ”, אשר כתב “זה שטניסאים שלנו יפסידו במשחקים על ‘גביע דייויס’ היה ידוע מראש. למרות זאת, חשובה הייתה השתתפותם במשחקים אלה…”

ההופעה הראשונה – הנקודה הראשונה במשחק זוגות 1956: לזר יצא למשחק “גביע דייויס” הראשון שלו בשנת 1956, בהיותו בן 19, כמעט עשור לאחר כניסתה של ישראל למפעל, לזר ואריה אבידן-וייס הביאו לישראל נקודה ראשונה במשחק הזוגות נגד נורבגיה.

האירוח הראשון – הנצחון הראשון במשחק יחידים 1959: ישראל אירחה לראשונה את נבחרת שוויץ בשנת 1959, מפגש אשר הסתיים בתוצאה של 3-2 לשוויץ, כאשר הנקודות הגיעו ממשחק יחידים של לזר ומצד לזר ואריה אבידן-וייס בזוגות. שנה לאחר מכן בשנת 1960, לזר העניק נקודה נוספת לישראל ביחידים נגד צ’ילה, כך גם עשה בשנת 1962 נגד נבחרת רומניה.

ניצחון הנבחרת הראשון 1963: אחרי 14 שנים ועשרה מפגשים זכתה ישראל לראשונה במפגש, ואף במפגש “חוץ” על אדמת טורקיה, באיסטנבול. לזר ניצח בשלושת משחקיו (שני משחקי יחידים, ומשחק זוגות). כמו כן, לאחר 14 שנים ועשרה מפגשים הגיעה לישראל נקודה נוספת שלא מצידו של לזר, גבריאל דוביצקי ניצח את משחקו הראשון ביחידים ובזוגות.

הניצחון הסנסציוני 1965: בשנת 1965, מפגש אשר נערך במועדון הספורט היהודי בלונדון, ניצח לזר את מייק סאנגסטר, שחקן מקצוען אשר דורג בשיאו בעשיריה הראשונה בעולם, סאנגסטר הוביל 2-0 במערכות, 5:4 והיו לו שלושה כדורים לניצחון, אך דודמן במשחק חכם ומחושב האט את קצב המשחק והצליח להפוך את המשחק ולנצח 5:4.

עיתון ה”טיימס” כתב לפני המפגש כי המפגש דומה ל- “קרב גביע הדומה בחד-צדדיותו למשחק בין אלופת אנגליה לבין הקבוצה האחרונה בליגה הרביעית”. לאחר הניצחון הסנסציוני הכותרות שינו את עורן, ונכתב איך “דוד הקטן הכריע את גוליית הבריטי”, אף ה”דיילי מייל” הגדיל ואמר “לא הייתה מעולם הפתעה גדולה יותר בתולדות משחקי “גביע דייויס”.

וילי דודמן, המאמן האגדי הראשון ואביו של לזר התקשה להאמין לדבר הניצחון, ואמר “זהו ההישג הגדול ביותר של לזר ואולי אחד הגדולים ביותר שביצע ספורטאי ישראלי”.

ניצחון הנבחרת השני 1966: שלוש שנים לאחר ניצחון הנבחרת הראשון, רשמה הנבחרת את ניצחונה השני על מגרשי החימר של ליסבון. לזר העניק לנבחרת שלושה ניצחונות, שניים ביחידים ואחד בזוגות עם יוסי שטבהולץ במשחק הבכורה שלו.

ניצחון הנבחרת השלישי 1969: הנבחרת רשמה את ניצחונה השלישי על פורטוגל, כאשר לזר שימש כקפטן-מאמן-שחקן, בפורמט דומה לקודמיו, לזר עם שלושה ניצחונות, שניים ביחידים ואחד בזוגות עם ד”ר איין פרומן, ויוסף שטבהולץ עם ניצחון במשחק יחידים.

אלעזר דודמן מחזיק בשיא: מספר השנים הרב ביותר כשחקן פעיל בנבחרת הדייויס – 16 שנים, כנ”ל גם לגבי השחקן המבוגר ביותר – 34.

נצחונו של אלעזר דודמן על מייק סאנגסטר, שחקן מקצוען מהטופ העולמי בשנת 1965 בלונדון נבחר ע”י פאנל מרשים של שלמה גליקשטיין, דדי יעקב, עמוס מנדסדורף, ד”ר איאן פרומן, שלמה צורף ויוסי שטבהולץ כאחד מעשרת הנצחונות הגדולים ב- 60 שנות גביע דייויס.

תעודת הוקרה ממדינת ישראל והועד האולימפי 1988

לזר דודמן נבחר בחגיגות שנת ה-40 להקמת מדינת ישראל ובמעמד שר התרבות, כאחד משלושת הטניסאים בטניס הגברי הישראלי, שתרומתם היא המשמעותית ביותר למדינת ישראל, יחד איתו נבחרו שלמה גליקשטיין ועמוס מנסדורף.

בחירתו של לזר כספורטאי העשור ע”י הועד האולימפי 1965

לזר נבחר ע”י הועד האולימפי לספורטאי המצטיין בכל ענפי הספורט, 10 שנים מאוחר יותר בשנת 1975 קטף מיקי ברקוביץ את התואר על תרומתו לענף הכדורסל.

פרופיל השחקן של לזר בגביע דיוויס
תוצאות המשחקים בגביע דייויס

תודה רבה לדדי הרניק על המידע הרב מספרו “60 שנות גביע דייויס”

מקור: “60 שנות גביע דייויס” מעת דוד (דדי) הרניק, הוצאת כנרת